במאמר הבא נעסוק בנושא עקירות כירורגיות – השן מקובעת אל העצם אשר תומכת בה ומקבעת אותה למקומה באמצעות סיבים PDL.
בכל עקירה המטרה לנתק את השן מהעצם במלואה יחד עם השורשים שלה.
ההחלטה על סוג העקירה ועל דרך העקירה שונה אצל כל מטופל ותתקבל ע"י הרופא לאחר בדיקה מקיפה של מצב השן ובדיקת המנח של .
כיצד מתבצעות עקירות כירורגיות ?
רוב העקירות, בין אם הן רגילות או עקירות כירורגיות, מתבצעות במרפאת השיניים תחת הרדמה מקומית .
עקירה מתבצעת באמצעות כלים כגון מניף שבאמצעותו ניתן לנתק את השן מהסיבים שמחברים אותה , וצבט שמאפשר לאחוז בשן ולנדנד אותה עד להוצאתה
מטופלים עם מצבים רפואיים מיוחדים, חרדה דנטלית וילדים צעירים יכולה לבצע את הטיפול תחת גז צחוק, סדציה או הרדמה כללית.
מה ההבדל בין עקירה רגילה לעקירה כירורגית?
עקירה רגילה- שן שגלויה בחלל הפה, ללא הרס כותרתי,עם יכולת לתפוס אותה בצורה יציבה ובעזרת צבט לנדנד אותה עד לניתוקה והוצאתה החוצה.
עקירה כירורגית – לעיתים לא ניתן לעקור את השן בצורה "רגילה" בעקבות מורכבות בשורש השן (כגון שורש כפוף / עקום/ שבור ) או חשיפת שן מועטה אל חלל הפה מה שדורש התערבות כירורגית כלומר טיפול שבדרך כלל כולל הרמת מתלה סביב השן, חשיפת העצם ואף דורש הסרת עצם סביב השן על מנת לשחרר אותה ולעיתים לפצל את שורשי השן ולהוציא כל אחד בנפרד על מנת לוודא הסרת השן במלואה .
באילו מקרים מבצעים עקירות כירורגיות ?
הרס השן- ישנם במקרים בהם הרס השן גדול והנזק בלתי ניתן לתיקון כגון:
• חבלה- שיניים שנשברו בקו החניכיים
• עששת – שפגעה מאוד בכותרת השן וגרמה לריקבון
כאשר החלק הגלוי של השן מעל החניכיים נהרס, לא ניתן לאחוז בשן על מנת לנדנד אותה הרופא צריך לפנות לעצמו גישה לאחיזה טובה של הצבט בשן מה שדורש הרמת מתלה (החניכיים) וחשיפה של חלק מהשן מה שהופך להליך כירורגי .
שיני בינה כלואות- אחת הסיבות הנפוצות ביותר לעקירות כירורגיות.
שיני בינה כלואות או כלואות חלקית הן שיניים שלא יכולות לצמוח ולסיים את הבקיעה שלהן בפה כמו שאר השיניים, לעיתים הן צומחות בזווית ואין להן מקום לצאת .
לעיתים קרובות יש לעקור אותן בעקבות מחלה שהן עוררו או על מנת למנוע מחלה ,הסיבות לכן הן :
• שהן יכולות לגרום לפגיעה בשיניים הסמוכה
• מנסה לצמוח בזוית לכיוון השן הסמוכה ומצב זה גם יכול לגרום לכאב לא נעים
• התפתחות של זיהום
• דלקת חניכיים סביב אזור השן
שיניים כאלו נעקרות באמצעות ניתוח ודורשות תפירת החניכיים לאחר הניתוח.
• עקירה כירורגית בד"כ מתבצעת תחת הרדמה מקומית
הסיכונים של עקירת שיני בינה כלואות
עקירת שן בינה עליונה:
במקרים רבים שן הבינה בלסת העליונה חודרת אל תוך הסינוס המקסילרי, הוצאת השן יכולה ליצור פתח אל חלל הסינוס.
במקרים של פתח קטן- אין צורך בבהלה, הפתח נסגר ללא התערבות, ישנם מקרים בהם צריך לתפור בצורה מיוחדת במעד העקירה.
במקרים של פתח גדול – מקרים בודדים המצריכים ניתוח מורכב יותר לסגירה בעזרת רקמת שומן מהלחי .
עקירת שן בינה תחתונה:
בלסת התחתונה הסיכון הוא פגיעה בעצבים שעוברים בדרך כלל מתחת ובסמוך לשורשי השן.
עצבים אלו נותנים תחושה לשפה התחתונה, סנטר, שיניים חניכיים ולשון
פגיעה בעצב תגרום לשינוי עד אובדן לתחושה בלשון , בסנטר ובשפה התחתונה .
לכן כדי להימנע מפגיעה ישנם מקרים שיש בהם צורך בביצוע צילום סיטי על מנת לראות את מיקום שורש השן ביחס לעצב ואת המרחק ממנו. כך נהיה בטוחים יותר.
החלמה מעקירת שן בינה
עקירת שן הבינה מתבצעת תחת הרדמה מקומית .
לאחר העקירה צפויות תופעות כגון נפיחות וכאב
רצוי להכין 3 ימים לאחר העקירה למנוחה ולהחלמה.
ישנם מקרים בהם יש צורך בטיפול אנטיביוטי וטיפול בסטרואידים .
הוראות לאחר עקירה כירורגית :
• שעתיים לא לאכול / לשתות לאחר העקירה
• יש לשמור על פה יבש ולבלוע את הרוק
• אוכל רך וקר יומיים שלושה
• להניח שקית קרח על אזור העקירה מיד לאחר מכן
• שטיפת פה עם מי מלח (כפית מלח – כוס מים פושרים ) ולעיתים יש צורך גם בשטיפות אנטיביוטיות, להתחיל יום לאחר העקירה- למנוע דימום ביום העקירה
• להימנע מעישון
• במקרה ובוצעו תפרים יש לחזור למרפאה להסירם.
ההחלטה על סוג העקירה ועל דרך העקירה שונה אצל כל מטופל ותתקבל ע"י הרופא לאחר בדיקה מקיפה של מצב השן.
למידע נוסף על תחומי המרפאה כנסו לעמוד הבית https://www.drdent.co.il/
*מאמר זה נכתב ע"י ד"ר סבאג אליאס – מתמחה בכירורגיית פה ולסתות בי"ח ברזילי אשקלון